הכרעת דין בתיק הע"ז 43817-08-10

1.         בפתח הדברים אודיע, כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב - 1982 (להלן: "חסד"פ"), כי החלטתי לבטל את כתב האישום ולזכות את הנאשמים מהעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

2.         המאשימה הגישה כתב אישום מתוקן המייחס לנאשמת  מס'  1        (להלן: 

" הנאשמת"), עבירה של העסקת עובד זר בלי שהעמידה לשימושו מגורים הולמים, כלפי 15 עובדים - בניגוד להוראות סעיף 2(ב)(4) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים"). לנאשם 2 (להלן: "הנאשם") יוחסה אחריות נושא משרה, בגין אותן עבירות בהן הואשמה הנאשמת - עבירה לפי סעיף 5 לחוק עובדים זרים.

3.         לפי כתב האישום, בתאריך 13.11.05 בביקורת שערכו מפקחי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן: "משרד התמ"ת") במגורי חמישה עשר עובדים זרים (אשר לא היו אזרחי מדינת ישראל או תושביה) שעסקו בעבודות חקלאות בשטחה של הנאשמת, נמצא כי הנאשמים לא העמידו לרשות העובדים מגורים הולמים, לפי הפירוט שנעשה בכתב האישום, כאשר הנאשם, שעסק מטעם הנאשמת בעת הרלוונטית לכתב האישום בניהול תחום העובדים הזרים, הפר את חובתו לפקח ולעשות את כל האפשר למניעת העבירות שביצעה הנאשמת.

4.         בהחלטתי מיום 21.11.11 דחיתי את בקשת הנאשם לבטל את כתב האישום שהוגש נגדו בשל טענות מקדמיות שעיקרן שיהוי ואי קיום שימוע.

5.         בדיון להקראת כתב האישום אשר התקיים בתאריך 19.6.12 כפרו הנאשמים בסעיפים א'6, א'7 ו-א'8 לכתב האישום, קרי בכך שנמצאו ליקויים, שהועסקו עובדים מבלי להעמיד לשימושם מגורים הולמים ובכך שהנאשם הפר את חובתו. כן כפר ב"כ הנאשמים בסעיפי האישום. בנוסף, נטען כי לא ניתן להסתמך על ההודעה הראשונה שנגבתה מהנאשם ביום 13.11.05 וזאת משום שלא הוזהר טרם מתן ההודעה. עוד נטען באשר למשקלה של ההודעה השנייה שנגבתה מהנאשם ביום 4.12.05 והועלתה טענת הגנה המתבססת על "זוטי דברים".

6.         בישיבה לשמיעת הוכחות שהתקיימה ביום 5.11.12 הוגשו בהסכמה המסמכים הבאים (בכפוף לטענות באשר למשקל הראייתי): דו"ח סיכום חקירה מיום 21.12.05 (מ/1), רשימת עובדים (מ/2), הודעת נאשם מיום 13.11.05 (מ/3), הודעת נאשם מיום 4.12.05 (מ/4), דו"ח ביקורת מגורי עובדים זרים (מ/5), הודעה של העדה גב' רבקה כהן צור מיום 4.12.05 (מ/6).

באותה ישיבה העידו מטעם המאשימה גב' רבקה כהן צור (להלן: "גב' כהן"), חשבת השכר של הנאשמת, מר אברהם וקנין (להלן: "מר וקנין") אשר שימש כמרכז בכיר ומפקח מטעם משרד התמ"ת, גבה את הודעתה של גב' כהן (מ/6) וערך ביקורת חוזרת לאחר הביקורת הראשונה, וגב' נזוהה זועבי (להלן: "גב' זועבי"), אשר שימשה כמפקחת על תנאים סוציאליים של עובדים זרים מטעם משרד התמ"ת, ערכה את הביקורות בתאריכים 13.11.05 ו-4.12.05, גבתה את הודעותיו של הנאשם, וערכה את מ/1, מ/2 ו-מ/5. מטעם הנאשמים העיד הנאשם.

במסגרת הסיכומים, חזר ב"כ הנאשמים על טענת ההתיישנות לגבי הנאשם וכן על טענות הגנה מן הצדק ושיהוי בהגשת כתב האישום לגבי שני הנאשמים. כאמור, בהחלטתי מיום 21.11.11 דחיתי את הבקשה לביטול כתב האישום וקבעתי כי לגבי שאר טענות ב"כ הנאשם, מקומן להתברר בשלב ההוכחות ואין באיזו מהן להצדיק את ביטול כתב האישום בשלב זה.

7.         כבר כעת אציין כי לא מצאתי שנפל פגם בגביית הודעתו של הנאשם מיום 13.11.05 (מ/3) מבלי שהוזהר כי הוא חשוד בביצוע עבירות. גב' זועבי העידה כי גבתה מהנאשם עדות המהווה מידע כללי: מי אחראי על המגורים, מספר שעות העבודה ביום, מי נותן לעובדים תלושי שכר, מי מספק להם אוכל, וכו' - ורק לאחר גילוי הליקויים חקרה אותו באזהרה (ע' 14 ש' 25-31 לפרוטוקול הדיון. בכל מקום בו לא צויין אחרת, ההפנייה היא לפרוטוקול הדיון). מהודעת הנאשם מ/3 עולה כי הנאשם לא עומת עם ליקויים שנמצאו ואף לא נדרש ליתן גרסתו בקשר לאותם ליקויים שהתגלו. לפיכך, אני מקבלת את הסברה של הגב' זועבי בעדותה.

8.         בהתייחס לטענת ב"כ הנאשמים, אני רואה לנכון להקדים ולומר שגב' זועבי העידה כי אינה זוכרת מי הוא המפקח שהיה עימה בביקורת הראשונה ביום 13.11.05, וכי יכול להיות שמדובר בשמעון קימה (ע' 16 ש' 1-4). יודגש כי אין דרישה בחוק או בתקנות שביקורת תיערך על ידי שני מפקחים, ואין בכך כדי לפגוע בממצאים שהיו - ככל שאלה יוכחו כדין. כך גם, לא מצאתי כי אי הבאת אותו ממפקח לעדות בבית הדין יש בה כדי לשמש לחובת המאשימה, וזאת נוכח גרסת הנאשם בהודעותיו והממצאים הברורים שנמצאו בביקורת, כמפורט בהמשך.

9.         קיום של ליקויים בגינם הואשמו הנאשמים :

בהתאם לתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים), התש"ס-2000 (להלן: "התקנות") על המעביד המעסיק עובד זר לספק מגורים הולמים, הכוללים לפחות את התנאים שפורטו בתקנות, שהם, באשר לאלה הרלוונטיים לכתב האישום:

                 "חדרי המגורים

                         (ג)    לכל עובד יהיה ארון בגדים או תא נפרד בארון בגדים שנפחו לא יפחת מן הקבוע בתוספת; לארון יהיה מנגנון נעילה.

                  מטבח